הרבה זמן לא כתבתי פה. השנה האחרונה לא פשוטה ואין בה הרבה אוויר לנשימה. בין סגר לבידוד ועבודה וילדים כמעט ולא נשאר לי פנאי לתחביבים ולבלוג. כולי תקווה שהתקופה המשוגעת הזאת תעבור במהרה ונחזור לשגרה כלשהי, וליותר מתכונים בבלוג 🙂

צ’ילי פאניר זו מנת פיוז’ן של המטבח ההודי והסיני. בהרבה מסעדות הודיות אפשר למצוא מנות פיוז’ן כאלו, עם השפעות מהמטבח הסיני ומשאר המטבחים במזרח. זו מנת צד או מתאבן נהדר, חריף אש, מתוק-מלוח ועושה חשק לעוד.

המתכון כאן הוא מינימליסטי למדי, היו חסרים לי קצת מצרכים אז אלתרתי ממה שהיה בבית. פירוט מקיף יותר על השינויים והגיוונים בגוף המתכון.

להמשיך לקרוא צ’ילי פאניר ←

שמחה לחזור אחרי הפסקה ארוכה. תקופת הקורונה הייתה מאוד מאתגרת עבורי, עם שני ילדים קטנים בלי מסגרת, בן זוג רופא ועבודה בהייטק שצריכה להמשיך איכשהו תוך כדי כל זה. הבלוג ובישול בכלל ירדו מאוד בסדר העדיפויות. עם זאת, נתוני הגלישה באתר כמעט הכפילו את עצמם, היו הרבה יותר כניסות ותגובות בתקופה האחרונה. שמחתי מאוד לראות שאתם מבשלים ומגלים את המטבח ההודי ואני אפילו עוד יותר שמחה לחזור ולפרסם מתכונים חדשים.

המתכון הנוכחי ישב אצלי זמן ארוך ברשימת המתכונים למחקר. חבר שהיה בהודו סיפר על חטיף שאכל וזוכר מאוד לטובה ואחרי חיפושים ברשת והתנסות במספר גרסאות הגעתי למתכון באמת מעולה, פשוט ובריא. הגרסה המקורית היא סוג של “פלאפל”, כדורים מטוגנים בשמן עמוק שנאכלים בתור חטיף עם צ’אטני. ניסיתי גם את הגרסה המטוגנת וגם פשוט לטגן לביבות במחבת עם מעט שמן ולטעמי הגרסה הפשוטה במחבת ללא טיגון עמוק הרבה יותר מוצלחת.

להמשיך לקרוא דאל ואדה בסגנון טאמיל נאדו ←

מפה לשם עדיין לא פרסמתי בבלוג מתכון ראוי לצ’אנה מסאלה (צ’אנה = חומוס), אחד המאכלים הטעימים והבסיסיים במטבח ההודי. יש לזה כמובן הרבה גרסאות, והפעם בחרתי להביא את הגרסה הכי פשוטה שאפשר, מצרכים יחסית בסיסיים ובלי צורך בבלנדר או שום דבר מעבר לסיר.

כמו הרבה מתכונים הודים גם כאן מכינים מסאלה מעגבניות ותבלינים, ואז מוסיפים אליה את הקטניות. המתכון הזה יעבוד מצויין גם עם כל קטניה/שעועית מבושלת אחרת.

להמשיך לקרוא צ’אנה מסאלה ←

את הבלוג קינמונה התחלתי בדיוק לפני שלוש שנים, בחופשת לידה עם בני הבכור. התשוקה לאוכל הודי ליוותה אותי כבר הרבה שנים, והרגשתי שכבר צברתי מספיק מומחיות וידע כדי לשתף בזה גם אחרים. העובדה שבקושי מצאתי אתרים ומתכונים בעברית לאוכל הודי “אמיתי”, ולא כזה שהותאם לחיך הישראלי/יהודי, דחפה אותי לצאת ולפרסם את מה שגיליתי ולמדתי.

בהתחלה דמיינתי שהבלוג יעסוק גם בתיעוד מתכונים של סבתא שלי וסבתות אחרות, גם בפרסום של מתכונים מוצלחים במיוחד וגם באהבה שלי לאוכל הודי. איכשהו מפה לשם הפוקוס המרכזי כיום של הבלוג הוא אוכל הודי ושאר הנושאים נדחקו קצת הצידה. עם זאת, עצם קיום הבלוג העלה את רמת המומחיות שלי באוכל הודי בכמה רמות. אני חוקרת יותר ומנסה יותר בעקבותיו.

השם “קינמונה” אגב, הומצא על ידי חבר טוב ומצחיק במיוחד, והוא וריאציה על שם חיבה שלי.

לכבוד יום ההולדת של הבלוג אסכם כאן את עשרת המתכונים הנצפים ביותר, את עשרת המתכונים שאני הכי אוהבת ואוסיף עוד כמה סטטיסטיקות נחמדות.

להמשיך לקרוא יום הולדת 3 לבלוג ←

בחודשים האחרונים הייתי בטיול/הרפתקה ארוכה באוסטרליה עם בן זוגי והילדים. זו הייתה תקופה נהדרת ומגבשת שנתנה לנו זווית ראיה קצת אחרת על השגרה והחיים בכלל. הבלוג היה בחופשה די ארוכה ואני מקווה שעכשיו אחזור לפרסם פוסטים בתדירות קצת יותר גבוהה 🙂

למאכל שאני מביאה כאן נחשפתי באמצעות שאלה שקיבלתי ממישהי ברשת, וישר יצאתי לחקור וללמוד. מדובר במעין מתאבן שבעיני יכול להיות גם מנה עיקרית, טבעוני לגמרי וללא גלוטן. בהודו מכינים אותו מעלים שאין אצלנו – עלי קולקס או עלי טארו. אלו עלים אכילים, גדולים וחלקים. מורחים עליהם עיסה שמבוססת על קמח חומוס עם תבלינים ועניינים, מגלגלים, מאדים, חותכים לפרוסות ומטגנים טיגון קל במחבת.

אכן, מדובר במתכון שהוא השקעה ולא חמש דקות עבודה, אבל התוצאה פשוט מעולה, בריאה וטעימה. מוזמנים לארוחה טבעונית? זה לגמרי מה שהייתי מביאה ואני מבטיחה שהוא יהיה כוכב האירוע.

בארץ התחליף הכי הגיוני לעלי הקולקס הם עלי מנגולד. הם שבירים ועדינים יותר והתוצאה תהיה קצת פחות מושלמת מבחינה ויזואלית מאשר המקור ההודי, אבל הטעם נהדר.

להמשיך לקרוא אלו ואדי – Alu Wadi ←

הפעם מתכון לא קשור בכלל למטבח ההודי. בתור חובבת בישול מושבעת אני רואה הרבה תוכניות בישול. התוכנית האהובה עליי ביותר היא מאסטר-שף אוסטרליה (כבר 11 עונות). המתמודדים מדהימים ומוכשרים, רמת האוכל והמשימות גבוהה ממש, השופטים נהדרים והאווירה הכללית חיובית ולא חטטנית כמו בתוכנית ריאליטי רגילה. בכל פרק אני לומדת ומקבלת השראה לדברים חדשים ולא מוכרים. באחד הפרקים אחת המתמודדות הכינה פנקייק בתנור (!!) שנראה משגע. זה נצרב בזכרוני, ולאחרונה חפרתי קצת באינטרנט עד שגיליתי מה זה.

מסתבר שהפנקייק הזה נקרא Dutch Baby, ולמרות שמו מקורו בכלל בארה”ב בתחילת המאה העשרים. הוא איזשהו סוג של הכלאה בין פנקייק, יורקשייר פודינג וקרפ. טעים, קל להכנה ומושלם לארוחת בוקר מתוקה או מלוחה. הפנקייק תופח בטירוף בתנור וזה פשוט חוויה לעמוד ולהסתכל על זה גדל למימדים משוגעים תוך דקות. ממליצה להכין את זה עם ילדים ולגרוף קריאות התפעלות 🙂

זמן הכנה: 5 דקות הכנה + 20 דקות בתנור

להמשיך לקרוא פנקייק Dutch Baby ←

ראג’מה, או “שעועית אדומה” אם תרצו, היא קטניה מוכרת ונפוצה במטבח הישראלי. היא משביעה ועשירה בטעמים, אך דורשת זמן בישול ארוך. ההודים נוהגים לשים ראג’מה במאכל שנקרא ראג’מה מסאלה, מסאלה שבה הראג’מה היא הכוכב המרכזי ויכולה להיות מוגשת כמנה עיקרית בפני עצמה.

אמנם כבר יש בקינמונה מתכון אחד לראג’מה מסאלה (קארי שעועית אדומה), אבל חשבתי שכדאי להעלות לכאן גם גרסה פשוטה ונגישה יותר של התבשיל הנהדר הזה. הגרסה הזאת לא דורשת תבלינים מיוחדים מדי, היא קלה להכנה וטעימה מאוד.

להמשיך לקרוא ראג’מה מסאלה – קארי שעועית אדומה פשוט ←

הפוסט הפעם הוא יותר הצעת הגשה מאשר מתכון. זוכרים את הבהל פורי? גם הבהל פורי וגם הדאהי פורי הם חלק ממשפחה גדולה ומגוונת של מאכלי רחוב שנקראים Chaat. הם בדרך כלל כוללים משהו מבושל, למשל תפו”א או נבטים, משהו קראנצ’י, משהו טרי (עגבניות, בצל וכו’), כמה רטבי צ’אטני (בדרך כלל צ’אטני תמרהינדי וצ’אטני ירוק כלשהו) וקצת תבלינים. לפעמים מוסיפים גם יוגורט שנקרא Dahi.

הדאהי פורי הוא בעצם מאכל צ’אט שמבוסס על כדורי הפורי הקראנצ’יים. אפשר להכין אותם לבד (מקמח וסולת) ואפשר לקנות אותם מוכנים ומיובשים. התוצאה עם הקנויים מדויקת ויפה יותר בדרך כלל, הם נשמרים נצח במזווה, ולכן אני ממליצה פשוט להשתמש בקנויים.

יש לא מעט מנות שונות שמבוססות על כדורי פורי, הנפוצה שבהן נקראת פאני פורי וכוללת מעין מים ירוקים מתובלים וחריפים שממלאים את הפורי יחד עם כל מיני הפתעות נוספות. מקווה להביא מתכון לזה בהמשך.

להמשיך לקרוא דאהי פורי ←

בישול הודי בארץ הוא מאתגר. חסרים פה הרבה מאוד חומרי גלם, ומה שאפשר למצוא בחנויות ההודיות המעטות הוא די מוגבל. כחובבת בישול הודי האתגר הזה היה עבורי בהתחלה סוג של מחסום, זכרתי טעמים וריחות ומרקמים של מאכלים הודיים שרציתי לשחזר, אבל כשחיפשתי מתכונים שלהם המון רכיבים היו זרים לי ולא מצאתי אותם בארץ.

קצת לפני שפתחתי את הבלוג נפרץ אצלי המחסום הזה עם ההבנה הפשוטה שאפשר להכין כמעט הכל לבד. בין אם זה “אבקת כמון קלוי”, או גבינת פאניר, או אפילו לחמי פאפאדאם ביתיים. זה דורש קצת יותר נחישות והשקעה אבל בעצם מאפשר להגיע לטעמים האותנטיים. כמובן שעדיין חסרים לא מעט חומרי גלם שפשוט אין, תבלינים, ירקות וקטניות שעוד לא מצאו את דרכם לארץ, אבל מבחינתי זה רק גורם לי לחשוב ולחפש תחליפים הולמים עם מה שיש פה.

את אותו עקרון של home-made אני אוהבת להשליך גם על מטבחים אחרים. אמנם המטבח התאילנדי הרבה יותר פופולרי בארץ ואם הולכים למכולות תאילנדיות אפשר למצוא כמעט הכל, אבל עדיין הרכיבים האותנטיים לא מאוד נגישים כאן ולא פעם צריך לאלתר עם תחליפים.

להמשיך לקרוא משחת קארי ירוק תאילנדי ←

לעולם המתוקים ההודי הגעתי רק בשלב מאוחר יחסית בהיכרות שלי עם המטבח האינסופי הזה. המתוקים ההודים לא נחשבים לצד החזק שלהם, במיוחד מבחינת פוטוגניות, אבל ככל שחופרים מגלים שגם בתחום הזה יש גיוון משוגע ומאכלים טעימים ומפתיעים שזרים לחלוטין למטבח המערבי.

אחד המתוקים הפופולוריים בהודו נקרא “חלווה” (Halwa או Halva) והוא בן דוד רחוק מאוד של החלווה המוכרת לנו בארץ. הגרסה הכי נפוצה שלו עשויה מסולת וזו בעצם דייסה סמיכה מאוד, מתוקה מאוד שמבוססת על סולת חמאה וסוכר, ומתובלת בהל בתוספת אגוזים ופירות מיובשים. לפעמים מגישים את זה כדייסה ולפעמים כמעין חטיף מוצק יותר חתוך למעויינים או ריבועים. יש כמובן עוד הרבה מאוד גרסאות, מבוססות על קמחים למיניהם, קטניות, שעועית או ירקות כמו גזר, בטטה ודלעת.

את החלווה בגרסת הדייסה הסמיכה נהוג לאכול חמה, ולטעמי חלווה הודית טריה חמה עם כדור גלידה וניל ליד זה אחד הקינוחים המיוחדים והטעימים שיש. אם עדיין קשה לכם לדמיין מה התוצר הסופי, נסו לדמיין איזושהי הכלאה בין חרוסת לבקלאווה (כן כן), המרקם מזכיר קצת חרוסת חלקה והטעם מתוק ומרוכז כמו בקלאווה.

להמשיך לקרוא חלוות גזר הודית ←