מה הולך הכי טוב עם שוקולד? עוד שוקולד! ואם אפשר אז גם כמה סוגים של שוקולד בשביל הפינוק. העוגיות המעולות האלו עשויות בעיקר משוקולד ומבוססות על המתכון של האחת והיחידה פיית העוגיות, שמבוסס בתורו על מתכון של רוני ונציה. המתכון כאן כולל כמה שינויים והתאמות שלי לטעמים המועדפים בבית. התוצאה שוקולדית מאוד, מתוקה וממכרת.
שעועית בכלל ושעועית אדומה בפרט היא הקטניה האהובה עליי. יש לה טעם עמוק ועשיר שרק משתבח ככל שמבשלים אותה יותר. היא משתלבת נהדר עם בשר אבל גם יכולה להיות במרכז הבמה בלי שום בעיות. התבשיל הזה נקרא ראג’מה מסאלה (Rajma Masala), או פשוט קארי שעועית אדומה. “ראג’מה” זה שעועית אדומה בהינדי בעוד “מסאלה” זה שם כללי לתערובת או תבלינים יבשה או רטובה. במקרה זה מדובר במסאלה רטובה שמבוססת על בצל, שום, ג’ינג’ר ועגבניות עם מלא תבלינים, שאליה מוסיפים את השעועית האדומה המבושלת.
אפשר להגיש את הקארי פשוט עם אורז וזהו, או כתוספת מעניינת לארוחה. כמובן שישנן המון גרסאות לראג’מה מסאלה, בגרסה כאן הטעמים הדומיננטים הם ג’ינג’ר, קינמון וחריפות הצ’ילי.
מי לא אוהב בירה? בירה כהה וקרירה זה ללא כל ספק אחד הפייבוריטים שלי וכשמוסיפים לה חטיף פריך וחריף זה כבר לגמרי נהיה מאורע. גרגרי חומוס אפויים הם הנשנוש האולטימטיבי לצד בירה (ובכלל), דורשים זמן הכנה סמלי למדי מרשימת מצרכים שתמיד יש במזווה וקוצרים תשבוחות מאורחים שבאים בהפתעה.
אני מכינה שתי גרסאות של החטיף הנהדר הזה, שתיהן מבוססות על חומוס מבושל שמערבבים עם שמן זית ותבלינים. הגרסה הראשונה פשוטה למדי ומכילה תבלינים יומיומיים שיש בכל בית והגרסה השנייה היא הגרסה ההודית והמושקעת יותר. שתיהן מצוינות ודי דומות זו לזו, הגרסה ההודית מעט חריפה יותר ועם ניחוח מיוחד כזה של גראם מסאלה.
הריח העדין של ההל ישר מתקשר אצלי עם אוכל הודי. הל הוא אחד התבלינים האהובים עליי, עם טעם וריח חזקים ומלאי נוכחות ועם זאת עדין ומתקתק. ההל נמצא בבישול ההודי גם בתבשילים מלוחים ובעל תפקיד מרכזי במתוקים.
פאלאדה (Paalaada) הוא מעין פנקייק דקיק ורך שבדרך כלל מוגש בגרסתו המלוחה לצד תבשילי קארי. מקור הפאלאדה בקהילה המוסלמית של המדינה הדרום הודית טאמיל נאדו, והוא מבוסס על אורז, קוקוס וביצה. תהליך ההכנה האותנטי כולל השריה של אורז לבן ואז טחינה שלו יחד עם קוקוס טרי לעיסה רכה אותה מערבבים עם שאר המצרכים. עם זאת, הגרסה לעצלנים שמבוססת על קמח אורז וחלב קוקוס לא פחות טובה ולכן אין שום סיבה לטרוח במיוחד. פה אני מביאה את הגרסה המתוקה לפנקייק הזה (Mutta Paalaada) עם סוכר והל. בגרסה המלוחה והנפוצה יותר פשוט משמיטים את הסוכר וההל ושמים במקום קמצוץ מלח.
הקארי הראשון שהכנתי הוא עדיין הקארי שאני מכינה הכי הרבה, בעיקר כי הוא ממש טעים ופשוט להכנה בלי מצרכים מסובכים. הוא לא פוטוגני במיוחד אבל הטעם לגמרי מפצה על זה. אני קוראת לו “קארי תבלינים” כי הוא מבוסס רק על תבלינים טחונים, ואני גם לא בטוחה עד כמה אפשר להתייחס אליו כהודי אותנטי אם כי הוא לגמרי בכיוון.
אצלנו בבית הקארי הזה מככב בגרסתו הלא כשרה ולא טבעונית בעליל, אבל ישנן אופציות לטבען ו/או להפוך לכשר, פירוט בהמשך.
השפעת הגיעה גם אלינו. מדהים איך כשאין תיאבון כלל ושוכבים מתים בספה עם ערימת טישו ענקית, האוכל היחיד שאפשר לאכול הוא תרופת הקסם של הסבתות היהודיות באשר הן – מרק עוף. את המרק הזה למדתי להכין מאמא של בן זוגי, כשהוא היה חולה ואומלל כמו שרק בנים יודעים להיות וביקש מרק עוף כמו של אמא.
המתכון בסיסי מאוד בלי גינונים ותוספות מיוחדות. ההכנה אמנם דורשת אומץ לב מסוים בהתמודדות עם עוף שלם (גם אנשים שאינם צמחונים/טבעונים יכולים להיות מאותגרים כאן), אבל אחרי שעוברים את זה אין פה בעצם כמעט עבודה.
אצל סבתא בלה תמיד יש עוגיות. בכניסה למטבח ניצבות בגאון שלוש צנצנות זכוכית מגונדרות מלאות בעוגיות טריות מעשה ידיה. המתכון הבא הוא מתכון לאחת מהעוגיות האהובות עליי, מלאות בזכרונות ילדות. המתכון במקור הגיע מMella, אחותו הבכורה של סבא שלי (שמיני מתוך תשעה ילדים) וכנראה נוצר אי שם בדרום אפריקה בתחילת המאה העשרים.
בתור מעריצה שרופה של חמאת בוטנים, פסגת כל השאיפות הקולינריות שבן אדם יכול לבקש לו, אני לא יכולה לעצור את עצמי מלנסות להכין כל דבר שמכיל את המילה בוטנים בשם שלו. צ’אטני בוטנים אולי נשמע כמו משהו מסובך אבל באמת מדובר ברבע שעה עבודה ובאחד הדברים הממכרים, טעימים וביזאריים שתכינו. סוג של חמאת בוטנים על ספידים.
הפעם מדובר במתכון שהוא יותר המלצה מאשר מתכון של ממש. אחד המאכלים הנפוצים ביפן והפחות מוכרים בארץ הוא הקארי היפני (karē raisu). נפוץ לפחות כמו הסושי והמנה האהובה ביותר על ילדים, הקארה רייסו הוא מנה חדשה יחסית בהיסטוריה היפנית וזו בעצם הגרסה היפנית לקארי ההודי שהגיע יחד עם הבריטים בסוף המאה ה-19. היפנים אימצו את הרעיון בברכה, סידרו קצת את הטעמים, דחסו את הכל בקוביות שאפשר לשמור נצח במזווה והרי לכם מנת דגל של בישול ביתי טעים, מהיר ומנחם.
יש המון סוגי קוביות קארי, הנפוץ והטוב ביותר הוא S&B Golden Curry. לא הצלחתי למצוא אותו בארץ עדכון: אפשר להשיג בארץ בחלק מחנויות “מזרח ומערב” (למשל בשרונה מרקט) ובחנות “גו ג’פאן” בהוד השרון, אך אפשר להביא אותו מחו”ל – יש אותו בכל סופר אסיאתי בארה”ב ובאירופה, והוא נפוץ גם במדינות שונות במזרח כמו תאילנד, טייוואן, קוריאה וכמובן יפן. בקשו מחברים או משפחה שטסים לאנשהו להביא לכם כמה חבילות שכאלה. אפשר גם להזמין אותו באינטרנט, למשל כאן.
אוהבים חריף על הבוקר? כנראה שאתם ועוד מיליארד הודים לא טועים! מסאלה דוסה הוא אחד המאכלים הנפוצים ביותר בדרום הודו ובהודו בכלל ונוהגים לאכול אותו כארוחת בוקר או כאוכל רחוב. מסאלה דוסה זו בעצם מנה של דוסה (קרפ דק ופריך מאורז וקטניות – מתכון כאן) ממולאת באָלוּ מסאלה (Aloo Masala), פירה תפוחי אדומה מתובל וחריף.
כצפוי ממאכל נפוץ וטעים יש לו כמובן מלא גרסאות, גם למסאלה עצמה וגם לצורות ההגשה השונות. אחת המפורסמות נקראת מיסור מסאלה דוסה (Mysore Masala Dosa) בה מורחים על הדוסה צ’אטני צ’ילי אדום חריף, ממלאים באָלוּ מסאלה ומגישים.
