אם הייתם סבתא הודית אז כנראה היה לכם לפחות מתכון אחד של דאל ברפרטואר. “דאל” בהינדית זה פשוט קטניה, או ליתר דיוק קטניה מיובשת וחצויה. הודים אוהבים לאכול קטניות – זה מזון עשיר בחלבון אך זול, עמיד וצמחוני. אי לכך ההודים הם אלופי העולם בקטניות ואוכלים מגוון אינסופי של קטניות שחלק ניכר מהן זרות לנו לחלוטין ואין להן אפילו שם בעברית.

כשאומרים “דאל” בהקשר של אוכל הודי הכוונה היא בדרך כלל לתבשיל חריף ומתובל קלות שמבוסס על קטניות. המרקם מעט יותר סמיך ממרק אבל עדיין די נוזלי. את הדאל מגישים כאחת המנות בארוחה הודית (טאלי), או פשוט כתבשיל טעים לצד אורז לבן. מומלץ להגיש עם יוגורט וחצי לימון.

העליתי לקינמונה כבר מספר גרסאות לדאל, למשל דאל משעועית מש ירוקה, דאל צהוב, הדאל של רוזי ועוד. הפעם הבאתי כאן גרסה מאוד וורסיטילית של תבשיל הקסם, שיוצאת מעולה גם עם מעט מאוד מצרכים מיוחדים. התוצאה טעימה ודומה מאוד למקור ההודי.

להמשיך לקרוא דאל הודי קלאסי – תבשיל עדשים ←

במטבח ההודי יש כל כך הרבה סוגי קטניות ודגנים כך שקמח חיטה מקבל מקום משני למדי, בטח שלא כמו במערב שם לחיטה יש מקום מרכזי בתפריט.

הפעם הבאתי כאן שתי גרסאות למאכל הודי משובח שנפוץ בעיקר כארוחת בוקר מהירה, בריאה ומשביעה. האדאי (Adai) הוא בן דוד של מאכל הדוסה המפורסם אבל תהליך ההכנה מעט שונה והתוצאה יותר עבה ומתובלת. אפשר להכין את הבלילה מראש (היא נשמרת מצויין כמה ימים במקרר) ופשוט להכין תוך כמה דקות כשמתחשק.

הגרסה הראשונה היא הגרסה ה”קלאסית” עם כמה סוגי קטניות שפחות נפוצות בארץ והגרסה השנייה היא גרסה פשוטה יותר עם מצרכים שאפשר להשיג בארץ בכל סופר.

להמשיך לקרוא אדאי – פנקייק אורז וקטניות בשתי גרסאות ←

אחד ממקורות ההשראה המרכזיים שלי הוא שיטוטים ברחבי הרשת. יש היום אינסוף פלטפורמות שונות שאפשר למצוא בהן הכל על אוכל ובישול מכל העולם. איך שנתקלתי במרק הזה השילוב בין עגבניות לחמאת בוטנים נראה לי כל כך הזוי שהיה לי ברור מיד שחייבים לנסות.

מבירור קצר נראה שבאופן מפתיע זו מנה שנחשבת “מסורתית” במגוון מטבחים – ראיתי גרסה אינדונזית, מרוקאית ומערב-אפריקאית. המתכון כאן משלב ממגוון המתכונים השונים עם התאמה לטעם האישי שלי. התוצאה היא מרק עגבניות קצת אחר מהרגיל, עשיר יותר עם טעמים מודגשים. חמאת הבוטנים לא משתלטת על הטעם אלא פשוט מוסיפה עומק ועניין.

להמשיך לקרוא מרק עגבניות וחמאת בוטנים ←

צ’אטני קוקוס הוא אחת התוספות הנפוצות והאהובות ביותר בהודו. מכינים אותו מקוקוס טרי, הוא טעים ומרענן ויש לו אינספור גרסאות. בדרום הודו צ’אטני קוקוס הוא חובה בכל ארוחה ובן הלוויה הבסיסי ביותר לדוסה ואידלי על סוגיהם השונים.

צ’אטני קוקוס יכול בקלות גם להתחזות לממרח ולהיאכל על לחם טעים. יש לו טעם עשיר ומעניין והוא בהחלט יהפוך ארוחת לחם וממרחים מהמקרר של “אין לי כוח לבשל” לארוחה מפנקת.

להמשיך לקרוא צ’אטני קוקוס ←

אחד מתבשילי הקארי המוכרים ביותר במערב הוא הפאלאק פאניר. פאלאק זה השם ההינדי לתרד ופאניר זו הגבינה ההודית המפורסמת (מתכון כאן). לתבשיל הקארי הזה יש טעם עדין ומיוחד והוא מעולה גם אם מוותרים לחלוטין על החריפות.

הפעם הבאתי כאן גרסה טבעונית לחלוטין בה הפאניר מוחלף בטופו, אם כי כמובן אפשר לשים קוביות פאניר, עוף או תחליפי גבינה למיניהם (שמעתי שגבינת קשיו היא תחליף מעולה לפאניר).

הפוסט בושל וצולם במטבח המהמם של חברתי דינה. דינה היא בררנית במיוחד בתחום החריף ומתובל ולכן השמטתי לחלוטין את הצ’ילי על כל צורותיו מהמתכון. התוצאה הסופית מעולה גם כך ואפילו תינוק בן שנה וחצי חיסל קערה שלמה בלי להתלבט!

להמשיך לקרוא פאלאק פאניר ←

ההודים אלופי העולם בתבשילי ירקות שונים ומשונים, עם או בלי קטניות. אחד מהתבשילים הנפוצים והבסיסיים ביותר במטבח הדרום הודי נקרא סאמבאר (sambar). הסאמבאר הוא מעין מרק סמיך מבוסס על קטניות וירקות שמגישים יחד עם דוסה או אידלי.

הגרסה שאני מביאה כאן היא גרסה מהירה במיוחד שלא כוללת בישול של הקטניות (במקום זה נשתמש בקמח חומוס). כמו כן לסאמבאר המסורתי בדרך כלל מוסיפים תמרהינדי מה שגורם לתבשיל להיות חמצמץ, אבל אני באופן אישי לא הצלחתי להתחבר לחמיצות בסאמבאר ולכן אני משמיטה את התמרהינדי.

מגישים את הסאמבאר עם דוסה או אידלי (מוזמנים לקפוץ למתכון הבסיסי כאן או לגוון עם מתכון לדוסה עדשים כתומות) אבל הוא מצויין גם בפני עצמו או בתוספת אורז לבן.

להמשיך לקרוא תבשיל סאמבאר מהיר ←

הקינוחים ההודים זו טריטוריה פחות מוכרת מחוץ להודו. מרבית המתוקים מבוססים על חלב ומוצריו ומתובלים בהל, והרבה פעמים משלבים גם קטניות. בשונה מבמערב, קינוחים עם קמח חיטה הם די נדירים וחדשים יחסית.

על הקינוח הזה שמעתי מחבר שחזר מטיול בהודו. הוא הביא לי פתק בכתב ידו של מלצר במסעדה שהוא אכל בה עם השם של המאכל MAA LADDOO, וטען שזה ללא ספק אחד הדברים הטעימים שאכל בטיול. כמובן שיצאתי מיד לחקור ברחבי האינטרנט וסרטוני הסבתות למיניהן והנה התוצאה לפניכם.

לאדו (Laddu או Laddoo) זה שם כולל לקינוח בצורת כדורים קטנים שמבוסס על קמח כלשהו (קטניות או אחר) עם סוכר, גהי ותוספות שונות. הכדורים האלה מתוקים ודחוסים ולי הם מזכירים בקלאווה – מתוק מרוכז, מתובל וטעים שאוכלים אחד או שניים מהם לצד קפה או תה. בהודו מגישים לאדו בדרך כלל בחגיגות ואירועים דתיים.

להמשיך לקרוא מאלאדו – כדורי חומוס מתוקים ←

אחד מתבשילי הקארי האהובים ביותר הוא הצ’יקן קורמה. תבשיל קרמי, עשיר ומתובל אך לא חריף מדי. קארי מצויין ל”מתחילים” בענייני אוכל הודי ומתובל.

כמו כל מנת דגל הודית גם לצ’יקן קורמה יש המון גרסאות עם יחסים שונים של קשיו – חמאה – יוגורט/שמנת. בגרסה הזאת ויתרתי לחלוטין על מוצרי החלב וכל הקרמיות מגיעה מהקשיו. תהליך ההכנה פשוט והמנה שמתקבלת טעימה בטירוף.

להמשיך לקרוא צ’יקן קורמה ←

הפעם נעשה גיחה קצרה למטבחים אחרים. בתור חובבת אוכל מוזר ומעניין אני מוצאת את עצמי לא פעם חוקרת בלוגים אסיאתיים למיניהם, לאו דווקא של אוכל הודי. אחד הבלוגים שאני קוראת הוא בלוג בישול סיני עם מתכונים אותנטים למאכלים משונים ומסקרנים.

המתכון הזה הוא הגרסה המהירה למאכל מתוק מסורתי שמוגש אחרי ארוחת דים-סאם. יש בו מעט מאוד מצרכים והוא טעים בטירוף. מעין קינוח חלווה עם טוויסט.

להמשיך לקרוא מרק שומשום שחור ←

יש אינספור מתכונים לדוסה – הקרפ הדרום הודי המפורסם. הבסיס הנפוץ לדוסה הוא אורז ואיזושהי קטניה, בדרך כלל Urad Dal (מש שחור קלוף וחצוי). כאן אפשר למצוא מתכון לגרסה הקלאסית והנפוצה ביותר של דוסה. המתכון שאני מביאה הפעם הוא גרסה פשוטה שמתאימה למטבח הישראלי ומבוססת על מצרכים שיש לכולנו במזווה!

תהליך ההכנה של הדוסה כולל השריה של האורז והקטניות לכמה שעות, טחינה לעיסה חלקה והתפחה של בערך 12-14 שעות. בסוף התהליך מתקבלת בלילת דוסה חמצמצה ונהדרת שיכולה להחזיק עד שבוע במקרר. בכל פעם שמתחשק מוזגים מצקת בלילה על מחבת חמה, מטגנים כמה דקות, ממלאים במה שמתחשק ומנשנשים בכיף.

בעיניי הדוסה היא התחליף האולטימטיבי ללחם. היא קלה וקראנצ’ית, יש אינסוף אפשרויות גיוון ותהליך ההכנה פשוט וקל. מושלם לנמנעים מגלוטן ובכלל.

להמשיך לקרוא דוסה עדשים כתומות ←