בחודשים האחרונים הייתי בטיול/הרפתקה ארוכה באוסטרליה עם בן זוגי והילדים. זו הייתה תקופה נהדרת ומגבשת שנתנה לנו זווית ראיה קצת אחרת על השגרה והחיים בכלל. הבלוג היה בחופשה די ארוכה ואני מקווה שעכשיו אחזור לפרסם פוסטים בתדירות קצת יותר גבוהה 🙂

למאכל שאני מביאה כאן נחשפתי באמצעות שאלה שקיבלתי ממישהי ברשת, וישר יצאתי לחקור וללמוד. מדובר במעין מתאבן שבעיני יכול להיות גם מנה עיקרית, טבעוני לגמרי וללא גלוטן. בהודו מכינים אותו מעלים שאין אצלנו – עלי קולקס או עלי טארו. אלו עלים אכילים, גדולים וחלקים. מורחים עליהם עיסה שמבוססת על קמח חומוס עם תבלינים ועניינים, מגלגלים, מאדים, חותכים לפרוסות ומטגנים טיגון קל במחבת.

אכן, מדובר במתכון שהוא השקעה ולא חמש דקות עבודה, אבל התוצאה פשוט מעולה, בריאה וטעימה. מוזמנים לארוחה טבעונית? זה לגמרי מה שהייתי מביאה ואני מבטיחה שהוא יהיה כוכב האירוע.

בארץ התחליף הכי הגיוני לעלי הקולקס הם עלי מנגולד. הם שבירים ועדינים יותר והתוצאה תהיה קצת פחות מושלמת מבחינה ויזואלית מאשר המקור ההודי, אבל הטעם נהדר.

להמשיך לקרוא אלו ואדי – Alu Wadi ←

המטבח ההודי הוא גן עדן לנמנעים מגלוטן. החיטה ותוצריה הם רק חלק קטן מהמגוון הרב של קטניות ודגנים שמשתמשים בהם ברחבי תת היבשת ההודית. ככל שאני חוקרת את המגוון אני מגלה עוד ועוד סוגים של דגנים וקטניות שלא שמעתי את שמם מעולם ואין להם כלל שם בעברית.

אחד המאכלים המסקרנים שנתקלתי בהם נקרא דוקלה (Dhokla) – בהתחלה הייתי בטוחה שמדובר בסוג של עוגת סולת בטעם הודי אבל מסתבר שדוקלה היא מעין עוגה מלוחה-מתוקה שמבוססת על קטניות עם טריק מטורף שיוצר את המרקם האוורירי.

הדוקלה מקורה בחבל גוג’ראט שבמערב הודו. אחת הגרסאות הנפוצות היא מקמח חומוס, אך מכינים אותה ממגוון קמחי קטניות אחרים או פשוט משרים קטניות וטוחנים לעיסה שמהווה את הבסיס לדוקלה. דוקלה קלאסית מבוססת על שילוב של קטניות (בדרך כלל חומוס) ואורז, שמתסיסים לאורך הלילה ונותנים בסוף חיזוק של אבקת אפיה.

את בלילת הדוקלה המותפחת מבשלים באידוי (!), מקררים, מוסיפים קצת דברים טעימים מלמעלה ומגישים עם צ’אטני, בדרך כלל צ’אטני ירוק.

להמשיך לקרוא דוקלה מקמח חומוס ←

צ’אטני קוקוס הוא אחת התוספות הנפוצות והאהובות ביותר בהודו. מכינים אותו מקוקוס טרי, הוא טעים ומרענן ויש לו אינספור גרסאות. בדרום הודו צ’אטני קוקוס הוא חובה בכל ארוחה ובן הלוויה הבסיסי ביותר לדוסה ואידלי על סוגיהם השונים.

צ’אטני קוקוס יכול בקלות גם להתחזות לממרח ולהיאכל על לחם טעים. יש לו טעם עשיר ומעניין והוא בהחלט יהפוך ארוחת לחם וממרחים מהמקרר של “אין לי כוח לבשל” לארוחה מפנקת.

להמשיך לקרוא צ’אטני קוקוס ←

ההודים אלופי העולם בתבשילי ירקות שונים ומשונים, עם או בלי קטניות. אחד מהתבשילים הנפוצים והבסיסיים ביותר במטבח הדרום הודי נקרא סאמבאר (sambar). הסאמבאר הוא מעין מרק סמיך מבוסס על קטניות וירקות שמגישים יחד עם דוסה או אידלי.

הגרסה שאני מביאה כאן היא גרסה מהירה במיוחד שלא כוללת בישול של הקטניות (במקום זה נשתמש בקמח חומוס). כמו כן לסאמבאר המסורתי בדרך כלל מוסיפים תמרהינדי מה שגורם לתבשיל להיות חמצמץ, אבל אני באופן אישי לא הצלחתי להתחבר לחמיצות בסאמבאר ולכן אני משמיטה את התמרהינדי.

מגישים את הסאמבאר עם דוסה או אידלי (מוזמנים לקפוץ למתכון הבסיסי כאן או לגוון עם מתכון לדוסה עדשים כתומות) אבל הוא מצויין גם בפני עצמו או בתוספת אורז לבן.

להמשיך לקרוא תבשיל סאמבאר מהיר ←

ההודים אלופים בחטיפים ונשנושים. הם בדרך כלל יהיו מתובלים בהגזמה וחריפים אש. באופן לא מפתיע מרבית החטיפים מבוססים על אורז או קטניות מטוגנים. לחטיף הבא קוראים צ’יבדה (chivda), והוא ללא כל ספק נשנוש הטלוויזיה האולטימטיבי.

בגרסת המקור הוא מבוסס על אורז לבן משוטח (נקרא poha) שמטוגן בשמן עמוק. כאן הבאתי את הגרסה המערבית והקלילה לחטיף הממכר הזה שמבוססת על קורנפלס. מבטיחה להעלות בהמשך גרסה קרובה יותר למקור!

להמשיך לקרוא חטיף קורנפלס הודי – צ’יבדה ←

את המסאלה דוסה אוכלים בדרום הודו בכמויות מסחריות. היא נפוצה כארוחת בוקר, נשנוש בכל שעה ביום וכאוכל רחוב. בעוד הגרסה הקלאסית של מסאלה דוסה היא קרפ על בסיס אורז ואוראד דאל ומילוי תפוחי אדמה יש לדוסה עוד אינסוף גרסאות, הן לבלילה והן למילוי. בהודו עושים דוסה מסוגי קטניות ודגנים שונים ומשונים למשל דוסה קינואה, דוסה שעועית מש, דוסה דוחן ועוד ועוד. גם בתחום המילוי יש המון אפשרויות וגיוונים, החל מירקות שונים כמו בטטה וכרובית ועד למליות מבוססות עוף, בשר, גבינות ודגים.

להלן מתכון למילוי על בסיס בטטה ואפונה. התוצאה היא דוסה מתקתקה מעט, מתובלת וטעימה במיוחד.

להמשיך לקרוא תבשיל בטטה למסאלה דוסה ←

אודה ואתוודה שלמרות חיבתי הגדולה לחריף ומתובל אני בדרך כלל אוהבת לא לגעת באורז – אורז לבן ופשוט הוא אחד המאכלים היותר טעימים בעיניי ואין מתאים ממנו ללוות ולמתן את ניסויי המטבח ההרפתקניים שלי. עם זאת, אורז הוא אחד השחקנים הראשיים במטבח ההודי והרבה פעמים לא רק בתור תוספת אלא כמנה עיקרית בפני עצמו.

לאורז כמנה עיקרית יש אינסוף גרסאות, החל מאורז מתובל ועד למנות כמו ביריאני ועוד. מנת האורז הנפוצה ביותר בדרום הודו היא אורז לימון צהוב וחמצמץ עם מלא הפתעות ודברים מתפצפצים בפה.

להמשיך לקרוא אורז לימון ←

בתור מעריצה שרופה של חמאת בוטנים, פסגת כל השאיפות הקולינריות שבן אדם יכול לבקש לו, אני לא יכולה לעצור את עצמי מלנסות להכין כל דבר שמכיל את המילה בוטנים בשם שלו. צ’אטני בוטנים אולי נשמע כמו משהו מסובך אבל באמת מדובר ברבע שעה עבודה ובאחד הדברים הממכרים, טעימים וביזאריים שתכינו. סוג של חמאת בוטנים על ספידים.

להמשיך לקרוא צ’אטני בוטנים ←

אוהבים חריף על הבוקר? כנראה שאתם ועוד מיליארד הודים לא טועים! מסאלה דוסה הוא אחד המאכלים הנפוצים ביותר בדרום הודו ובהודו בכלל ונוהגים לאכול אותו כארוחת בוקר או כאוכל רחוב. מסאלה דוסה זו בעצם מנה של דוסה (קרפ דק ופריך מאורז וקטניות – מתכון כאן) ממולאת באָלוּ מסאלה (Aloo Masala), פירה תפוחי אדומה מתובל וחריף.

כצפוי ממאכל נפוץ וטעים יש לו כמובן מלא גרסאות, גם למסאלה עצמה וגם לצורות ההגשה השונות. אחת המפורסמות נקראת מיסור מסאלה דוסה (Mysore Masala Dosa) בה מורחים על הדוסה צ’אטני צ’ילי אדום חריף, ממלאים באָלוּ מסאלה ומגישים.

להמשיך לקרוא אָלוּ מסאלה למסאלה דוסה ←