ההודים אלופים בחטיפים ונשנושים. הם בדרך כלל יהיו מתובלים בהגזמה וחריפים אש. באופן לא מפתיע מרבית החטיפים מבוססים על אורז או קטניות מטוגנים. לחטיף הבא קוראים צ’יבדה (chivda), והוא ללא כל ספק נשנוש הטלוויזיה האולטימטיבי.
בגרסת המקור הוא מבוסס על אורז לבן משוטח (נקרא poha) שמטוגן בשמן עמוק. כאן הבאתי את הגרסה המערבית והקלילה לחטיף הממכר הזה שמבוססת על קורנפלס. מבטיחה להעלות בהמשך גרסה קרובה יותר למקור!
מי לא אוהב בירה? בירה כהה וקרירה זה ללא כל ספק אחד הפייבוריטים שלי וכשמוסיפים לה חטיף פריך וחריף זה כבר לגמרי נהיה מאורע. גרגרי חומוס אפויים הם הנשנוש האולטימטיבי לצד בירה (ובכלל), דורשים זמן הכנה סמלי למדי מרשימת מצרכים שתמיד יש במזווה וקוצרים תשבוחות מאורחים שבאים בהפתעה.
אני מכינה שתי גרסאות של החטיף הנהדר הזה, שתיהן מבוססות על חומוס מבושל שמערבבים עם שמן זית ותבלינים. הגרסה הראשונה פשוטה למדי ומכילה תבלינים יומיומיים שיש בכל בית והגרסה השנייה היא הגרסה ההודית והמושקעת יותר. שתיהן מצוינות ודי דומות זו לזו, הגרסה ההודית מעט חריפה יותר ועם ניחוח מיוחד כזה של גראם מסאלה.
