בכל פעם שאני מבקרת בלונדון יש מסעדה אחת שאני משתדלת לבקר. לא מדובר במסעדה הודית נחשבת במיוחד אבל עבורי זו פסגת הקולינריה כנראה בעיקר מסיבות נוסטלגיות. המסעדה ממוקמת בחור נידח בצפון לונדון ולוקח המון זמן להגיע אליה, מה שגורם לבן הזוג שלי להתמרמר מאוד בכל פעם מחדש. את הנחמה הוא מוצא בפאלודה – משקה קר, מתוק וורדרד עם כל מיני דברים מוזרים בפנים וגלידה וניל למעלה. זה די קולע לטעם של כולם ובעיקר לכאלה עם אהבה מיוחדת למתוק 🙂
אגב, יש למשקה הזה גרסה פרסית באותו שם שהגיעה לארץ – ללא החלב וזרעי הבזיליקום ובתוספת תפוחים. אודה שטרם טעמתי אותה כך שאני לא יודעת להשוות.
בשלב הזה אתם בטח תוהים לעצמכם, זרעי בזיליקום?! מסתבר שכאשר משרים זרעי בזיל במים הם מפתחים תוך דקות מן קרום לבן כזה ותוך בערך 20-30 דקות מכפילים את גודלם פי 30! הזרעים המושרים חסרי טעם ובעלי מרקם חלק וקראנצ’י כזה. מזכיר בצורתו גרגרי טפיוקה אבל המרקם שונה. לא הספקתי לבדוק אם ניתן להשיג אותם בחנויות ההודיות אבל לא מצאתי בחנויות תבלין למיניהם. אפשר להשיגם בחנויות הודיות או אסיאתיות בחו”ל (הם נפוצים גם בוויאטנם ובעוד מדינות אסיאתיות) או ברחבי האינטרנט. לא מצאתם? שמעתי שגם זרעי צ’יה עוברים תהליך דומה בהשריה ויכולים להתאים פה.