לעולם המתוקים ההודי הגעתי רק בשלב מאוחר יחסית בהיכרות שלי עם המטבח האינסופי הזה. המתוקים ההודים לא נחשבים לצד החזק שלהם, במיוחד מבחינת פוטוגניות, אבל ככל שחופרים מגלים שגם בתחום הזה יש גיוון משוגע ומאכלים טעימים ומפתיעים שזרים לחלוטין למטבח המערבי.
אחד המתוקים הפופולוריים בהודו נקרא “חלווה” (Halwa או Halva) והוא בן דוד רחוק מאוד של החלווה המוכרת לנו בארץ. הגרסה הכי נפוצה שלו עשויה מסולת וזו בעצם דייסה סמיכה מאוד, מתוקה מאוד שמבוססת על סולת חמאה וסוכר, ומתובלת בהל בתוספת אגוזים ופירות מיובשים. לפעמים מגישים את זה כדייסה ולפעמים כמעין חטיף מוצק יותר חתוך למעויינים או ריבועים. יש כמובן עוד הרבה מאוד גרסאות, מבוססות על קמחים למיניהם, קטניות, שעועית או ירקות כמו גזר, בטטה ודלעת.
את החלווה בגרסת הדייסה הסמיכה נהוג לאכול חמה, ולטעמי חלווה הודית טריה חמה עם כדור גלידה וניל ליד זה אחד הקינוחים המיוחדים והטעימים שיש. אם עדיין קשה לכם לדמיין מה התוצר הסופי, נסו לדמיין איזושהי הכלאה בין חרוסת לבקלאווה (כן כן), המרקם מזכיר קצת חרוסת חלקה והטעם מתוק ומרוכז כמו בקלאווה.