לעולם המתוקים ההודי הגעתי רק בשלב מאוחר יחסית בהיכרות שלי עם המטבח האינסופי הזה. המתוקים ההודים לא נחשבים לצד החזק שלהם, במיוחד מבחינת פוטוגניות, אבל ככל שחופרים מגלים שגם בתחום הזה יש גיוון משוגע ומאכלים טעימים ומפתיעים שזרים לחלוטין למטבח המערבי.

אחד המתוקים הפופולוריים בהודו נקרא “חלווה” (Halwa או Halva) והוא בן דוד רחוק מאוד של החלווה המוכרת לנו בארץ. הגרסה הכי נפוצה שלו עשויה מסולת וזו בעצם דייסה סמיכה מאוד, מתוקה מאוד שמבוססת על סולת חמאה וסוכר, ומתובלת בהל בתוספת אגוזים ופירות מיובשים. לפעמים מגישים את זה כדייסה ולפעמים כמעין חטיף מוצק יותר חתוך למעויינים או ריבועים. יש כמובן עוד הרבה מאוד גרסאות, מבוססות על קמחים למיניהם, קטניות, שעועית או ירקות כמו גזר, בטטה ודלעת.

את החלווה בגרסת הדייסה הסמיכה נהוג לאכול חמה, ולטעמי חלווה הודית טריה חמה עם כדור גלידה וניל ליד זה אחד הקינוחים המיוחדים והטעימים שיש. אם עדיין קשה לכם לדמיין מה התוצר הסופי, נסו לדמיין איזושהי הכלאה בין חרוסת לבקלאווה (כן כן), המרקם מזכיר קצת חרוסת חלקה והטעם מתוק ומרוכז כמו בקלאווה.

להמשיך לקרוא חלוות גזר הודית ←

הודו היא ארץ של קטניות. יש אינספור סוגים וזנים וצורות בישול לקטניות, ומשתמשים בהם בכל המנות החל ממתאבנים וכלה בקינוחים. הקטניות משמשות מקור זול לחלבון, הן עמידות לאורך זמן ובריאות.

צ’אנה דאל הוא אחד מסוגי הקטניות הפופולריים ביותר והוא בעצם מוכר ופופולרי גם אצלנו בארץ – הלא הוא גרגר החומוס. אצלנו מוכרים אותו רק בצורתו השלמה עם הקליפה, אך בהודו הוא נפוץ בחנויות בגרסה הרבה יותר נוחה לבישול, ללא הקליפה וחצוי לשתיים. אגב, גם הרבה יותר פשוט להכין ממנו ממרח חומוס בצורה הזו.

המתכון כאן הוא אחד הפשוטים והטעימים ביותר שיש לי לדאל. התוצאה עשירה, טעימה ומתובלת בדיוק במידה. אני מאוד ממליצה לדבוק בכמויות שמפורטות במתכון ולא לוותר על כפית החמאה בסוף. את הדאל אוכלים חם כחלק מארוחת טאלי הודית, לצד אורז לבן ו/או יוגורט, או פשוט עם כפית כמו שהוא.

מחפשים מתכוני דאל (=תבשיל קטניות) נוספים? הצטברו בבלוג כבר לא מעט כאלה, מוזמנים לקפוץ לכאן לרשימה המלאה.

להמשיך לקרוא דאל חומוס פשוט – צ’אנה דאל ←

תמיד סקרנו אותי מאכלים שנעים בין המתוק למלוח, עם טעמים אקזוטיים ושילובים שאני לא רגילה אליהם. לפעמים הדברים הכי מיוחדים בעצם מתחבאים לנו מתחת לאף כל הזמן הזה וכל מה שצריך זו זווית חדשה (ואיזה בלוג הודי מסקרן) בשביל לשים לב אליהם.

לאורך ההרפתקאות והגילויים שלי במטבח ההודי כבר נחשפתי לא פעם לשימושים מפתיעים בתבלינים מוכרים. התבלין המוכר מכולם שמצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש הוא הכמון. במטבח ההודי משתמשים בו גם בצורתו הטחונה וגם בצורתו השלמה. כמעט בכל תבשיל הודי תמצאו זרעי כמון כבר ממש בהתחלה בטיגון הראשוני של התבלינים השלמים. נהוג להוסיף לתבשילים שונים גם את הכמון בגרסתו הטחונה, ועל מנות רחוב בסגנון chaat תמצאו הרבה פעמים אבקת כמון קלוי וטחון (למשל כאן). אחד השילובים המפתיעים שנתקלתי בהם היה של כמון טחון יחד עם תמרים, תמרהינדי וג’אגרי (סוכר גולמי) בצ’אטני תמרים ותמרהינדי המפורסם.

אבל שום דבר לא יכל להכין אותי לעוגיות המטורפות האלה. אל המתכון הזה הגעתי בשיטוט רגיל ברחבי האינטרנט בחיפוש אחר מתכון אחר לגמרי (שאולי גם הוא יגיע יום אחד לבלוג). הרעיון המשוגע והפשטות של המתכון סקרנו אותי ומיד רשמתי לפני לנסות להכין אותן. היום הגיע זמנן והתוצאה עלתה על כל ציפיה.

אני ממליצה בחום לרוץ ולהכין את העוגיות האלה. הן פשוטות להכנה וטעימות בצורה לא חוקית. הרבה זמן לא הכנתי משהו כל כך מיוחד וטעים וכייפי בכל כך מעט עבודה. הכמויות במתכון המקורי (שנלקח מכאן) מדוייקות להפליא ולא הרגשתי צורך לשנות בהן דבר.

להמשיך לקרוא עוגיות כמון ←

הקינוחים ההודים זו טריטוריה פחות מוכרת מחוץ להודו. מרבית המתוקים מבוססים על חלב ומוצריו ומתובלים בהל, והרבה פעמים משלבים גם קטניות. בשונה מבמערב, קינוחים עם קמח חיטה הם די נדירים וחדשים יחסית.

על הקינוח הזה שמעתי מחבר שחזר מטיול בהודו. הוא הביא לי פתק בכתב ידו של מלצר במסעדה שהוא אכל בה עם השם של המאכל MAA LADDOO, וטען שזה ללא ספק אחד הדברים הטעימים שאכל בטיול. כמובן שיצאתי מיד לחקור ברחבי האינטרנט וסרטוני הסבתות למיניהן והנה התוצאה לפניכם.

לאדו (Laddu או Laddoo) זה שם כולל לקינוח בצורת כדורים קטנים שמבוסס על קמח כלשהו (קטניות או אחר) עם סוכר, גהי ותוספות שונות. הכדורים האלה מתוקים ודחוסים ולי הם מזכירים בקלאווה – מתוק מרוכז, מתובל וטעים שאוכלים אחד או שניים מהם לצד קפה או תה. בהודו מגישים לאדו בדרך כלל בחגיגות ואירועים דתיים.

להמשיך לקרוא מאלאדו – כדורי חומוס מתוקים ←

אחד המאכלים שהכי משכו אותי אל האוכל הודי היה הקארי. קארי קרמי כזה, עשיר, מתקתק ומתובל יחד עם פאניר או עוף זה אחד המאכלים האהובים עליי ביותר. לא משנה כמה ניסיתי וחקרתי במשך כמה שנים לא הצלחתי לשחזר או אפילו להגיע קרוב למנות הקארי שמוגשות במסעדות הודיות. משהו במרקם ואיזון התבלינים פשוט לא עבד.

לאחרונה נפל לי איזה אסימון או שניים והצלחתי לשחזר את המנה הקסומה הזאת. מסתבר שכמות הקשיו משחקת פה תפקיד משמעותי, איכות הבלנדר היא קריטית וכן השימוש ברסק עגבניות עדיף באופן מפתיע על עגבניות טריות.

הקארי במתכון הזה נקרא “פאניר מאקני” (Paneer Makhani) או “פאניר באטר מסאלה” (Paneer butter masala”) ובעצם מדובר ברוטב קרמי, חמאתי, מתובל ומתקתק שאליו מתווספים קוביות פאניר או חתיכות עוף (או אפילו טופו – פרטים בהמשך). מגישים את זה עם אורז לבן או לחם הודי כמו נאן או רוטי. בגרסה המקורית יש כמות הרבה יותר גדולה של חמאה אבל אחרי ניסוי וטעיה הגעתי למסקנה שזה די מיותר ועדיף להוסיף יותר קשיו או שקדים.

להמשיך לקרוא פאניר מאקני – פאניר באטר מסאלה ←

מה הולך הכי טוב עם שוקולד? עוד שוקולד! ואם אפשר אז גם כמה סוגים של שוקולד בשביל הפינוק. העוגיות המעולות האלו עשויות בעיקר משוקולד ומבוססות על המתכון של האחת והיחידה פיית העוגיות, שמבוסס בתורו על מתכון של רוני ונציה. המתכון כאן כולל כמה שינויים והתאמות שלי לטעמים המועדפים בבית. התוצאה שוקולדית מאוד, מתוקה וממכרת.

להמשיך לקרוא עוגיות שוקולד מוגזמות ←