בישול הודי בארץ הוא מאתגר. חסרים פה הרבה מאוד חומרי גלם, ומה שאפשר למצוא בחנויות ההודיות המעטות הוא די מוגבל. כחובבת בישול הודי האתגר הזה היה עבורי בהתחלה סוג של מחסום, זכרתי טעמים וריחות ומרקמים של מאכלים הודיים שרציתי לשחזר, אבל כשחיפשתי מתכונים שלהם המון רכיבים היו זרים לי ולא מצאתי אותם בארץ.

קצת לפני שפתחתי את הבלוג נפרץ אצלי המחסום הזה עם ההבנה הפשוטה שאפשר להכין כמעט הכל לבד. בין אם זה “אבקת כמון קלוי”, או גבינת פאניר, או אפילו לחמי פאפאדאם ביתיים. זה דורש קצת יותר נחישות והשקעה אבל בעצם מאפשר להגיע לטעמים האותנטיים. כמובן שעדיין חסרים לא מעט חומרי גלם שפשוט אין, תבלינים, ירקות וקטניות שעוד לא מצאו את דרכם לארץ, אבל מבחינתי זה רק גורם לי לחשוב ולחפש תחליפים הולמים עם מה שיש פה.

את אותו עקרון של home-made אני אוהבת להשליך גם על מטבחים אחרים. אמנם המטבח התאילנדי הרבה יותר פופולרי בארץ ואם הולכים למכולות תאילנדיות אפשר למצוא כמעט הכל, אבל עדיין הרכיבים האותנטיים לא מאוד נגישים כאן ולא פעם צריך לאלתר עם תחליפים.

להמשיך לקרוא משחת קארי ירוק תאילנדי ←

הודו היא ארץ של קטניות. יש אינספור סוגים וזנים וצורות בישול לקטניות, ומשתמשים בהם בכל המנות החל ממתאבנים וכלה בקינוחים. הקטניות משמשות מקור זול לחלבון, הן עמידות לאורך זמן ובריאות.

צ’אנה דאל הוא אחד מסוגי הקטניות הפופולריים ביותר והוא בעצם מוכר ופופולרי גם אצלנו בארץ – הלא הוא גרגר החומוס. אצלנו מוכרים אותו רק בצורתו השלמה עם הקליפה, אך בהודו הוא נפוץ בחנויות בגרסה הרבה יותר נוחה לבישול, ללא הקליפה וחצוי לשתיים. אגב, גם הרבה יותר פשוט להכין ממנו ממרח חומוס בצורה הזו.

המתכון כאן הוא אחד הפשוטים והטעימים ביותר שיש לי לדאל. התוצאה עשירה, טעימה ומתובלת בדיוק במידה. אני מאוד ממליצה לדבוק בכמויות שמפורטות במתכון ולא לוותר על כפית החמאה בסוף. את הדאל אוכלים חם כחלק מארוחת טאלי הודית, לצד אורז לבן ו/או יוגורט, או פשוט עם כפית כמו שהוא.

מחפשים מתכוני דאל (=תבשיל קטניות) נוספים? הצטברו בבלוג כבר לא מעט כאלה, מוזמנים לקפוץ לכאן לרשימה המלאה.

להמשיך לקרוא דאל חומוס פשוט – צ’אנה דאל ←

המטבח ההודי הוא גן עדן לנמנעים מגלוטן. החיטה ותוצריה הם רק חלק קטן מהמגוון הרב של קטניות ודגנים שמשתמשים בהם ברחבי תת היבשת ההודית. ככל שאני חוקרת את המגוון אני מגלה עוד ועוד סוגים של דגנים וקטניות שלא שמעתי את שמם מעולם ואין להם כלל שם בעברית.

אחד המאכלים המסקרנים שנתקלתי בהם נקרא דוקלה (Dhokla) – בהתחלה הייתי בטוחה שמדובר בסוג של עוגת סולת בטעם הודי אבל מסתבר שדוקלה היא מעין עוגה מלוחה-מתוקה שמבוססת על קטניות עם טריק מטורף שיוצר את המרקם האוורירי.

הדוקלה מקורה בחבל גוג’ראט שבמערב הודו. אחת הגרסאות הנפוצות היא מקמח חומוס, אך מכינים אותה ממגוון קמחי קטניות אחרים או פשוט משרים קטניות וטוחנים לעיסה שמהווה את הבסיס לדוקלה. דוקלה קלאסית מבוססת על שילוב של קטניות (בדרך כלל חומוס) ואורז, שמתסיסים לאורך הלילה ונותנים בסוף חיזוק של אבקת אפיה.

את בלילת הדוקלה המותפחת מבשלים באידוי (!), מקררים, מוסיפים קצת דברים טעימים מלמעלה ומגישים עם צ’אטני, בדרך כלל צ’אטני ירוק.

להמשיך לקרוא דוקלה מקמח חומוס ←

כוסברה. או ששונאים או שאוהבים. אני מהאוהבים במיוחד ומוסיפה צרור עלים רענן לכל מאכל שאיכשהו קשור ומתאים. לצערי הרב במטבח הישראלי כוסברה זוכה לקיפוח מסוים ומעטים מבשלים איתה. טרנד הבישול התאילנדי עוד איכשהו הציל קצת את המצב אבל ללא כל ספק מדובר בתבלין שלא מוערך כראוי.

במטבח ההודי עלי כוסברה וזרעי כוסברה הם מצרכים בסיסיים למדי שנמצאים בהמון מאכלים ותערובות תבלין. הקארי הבא הוא קארי שנקרא בהינדי Hariyali Aloo, שזה בעצם אומר תפוח אדמה ירוק. הקארי מבוסס על המון כוסברה ונענע שנטחנים עם הרבה תבלינים ומבושלים עם קוביות תפוחי אדמה. את תפוחי האדמה במתכון הזה אפשר להחליף בקוביות פאניר או חתיכות עוף (ואכן אפשר למצוא מתכונים דומים בשם Hariyali Chicken ו- Hariyali Paneer ברחבי האינטרנט).

התוצאה הסופית חמצמצה ומיוחדת. מגישים את זה עם אורז או לחם הודי כלשהו וזו תוספת נהדרת למנת טאלי.

להמשיך לקרוא קארי תפוחי אדמה בכוסברה ונענע ←

אודה ואתוודה שלמרות חיבתי הגדולה לחריף ומתובל אני בדרך כלל אוהבת לא לגעת באורז – אורז לבן ופשוט הוא אחד המאכלים היותר טעימים בעיניי ואין מתאים ממנו ללוות ולמתן את ניסויי המטבח ההרפתקניים שלי. עם זאת, אורז הוא אחד השחקנים הראשיים במטבח ההודי והרבה פעמים לא רק בתור תוספת אלא כמנה עיקרית בפני עצמו.

לאורז כמנה עיקרית יש אינסוף גרסאות, החל מאורז מתובל ועד למנות כמו ביריאני ועוד. מנת האורז הנפוצה ביותר בדרום הודו היא אורז לימון צהוב וחמצמץ עם מלא הפתעות ודברים מתפצפצים בפה.

להמשיך לקרוא אורז לימון ←

להכין גבינה לבד בבית?! מסתבר שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע. את הפאניר, הגבינה הנפוצה ביותר במטבח ההודי מכינים משני מרכיבים בלבד. הגרסה המוכרת יותר של הפאניר היא הגרסה הקשה (כמו טופו קשה) שחותכים לקוביות ומוסיפים לתבשילים אבל יש לו גם גרסה פירורית ורכה שנפוצה לא פחות, משתמשים בה בתבשילים מלוחים, קציצות למיניהן ואפילו בקינוחים. הגרסה הרכה היא בעצם גבינת ריקוטה… אכן כן, להכין ריקוטה בבית זה קלי קלות!

במדינות מתוקנות אפשר להשיג גבינת פאניר טרייה בכל סופר, אבל אצלנו זה כמובן לא כזה פשוט והאופציה היחידה שמצאתי עד עכשיו לקנות פאניר היא לקנות קוביות פאניר קפואות ומעט מבאסות בחנויות הודיות. אך אל חשש! להכין פאניר בבית זה תהליך פשוט מאוד שלא דורש שום כישורים או כלים מיוחדים. אפשר גם להכין כמות גדולה ולהקפיא לחודשיים-שלושה.

את קוביות הפאניר מוסיפים לתבשילים עם הרבה/מעט רוטב, למוקפץ או אפילו מכינים על שיפודים בגריל. יש להן טעם חלבי כזה ודי נייטרלי ומרקם נגיס וכייפי.

להמשיך לקרוא גבינת פאניר ←