אודה ואתוודה שלמרות חיבתי הגדולה לחריף ומתובל אני בדרך כלל אוהבת לא לגעת באורז – אורז לבן ופשוט הוא אחד המאכלים היותר טעימים בעיניי ואין מתאים ממנו ללוות ולמתן את ניסויי המטבח ההרפתקניים שלי. עם זאת, אורז הוא אחד השחקנים הראשיים במטבח ההודי והרבה פעמים לא רק בתור תוספת אלא כמנה עיקרית בפני עצמו.
לאורז כמנה עיקרית יש אינסוף גרסאות, החל מאורז מתובל ועד למנות כמו ביריאני ועוד. מנת האורז הנפוצה ביותר בדרום הודו היא אורז לימון צהוב וחמצמץ עם מלא הפתעות ודברים מתפצפצים בפה.
בתור מעריצה שרופה של חמאת בוטנים, פסגת כל השאיפות הקולינריות שבן אדם יכול לבקש לו, אני לא יכולה לעצור את עצמי מלנסות להכין כל דבר שמכיל את המילה בוטנים בשם שלו. צ’אטני בוטנים אולי נשמע כמו משהו מסובך אבל באמת מדובר ברבע שעה עבודה ובאחד הדברים הממכרים, טעימים וביזאריים שתכינו. סוג של חמאת בוטנים על ספידים.
אוהבים חריף על הבוקר? כנראה שאתם ועוד מיליארד הודים לא טועים! מסאלה דוסה הוא אחד המאכלים הנפוצים ביותר בדרום הודו ובהודו בכלל ונוהגים לאכול אותו כארוחת בוקר או כאוכל רחוב. מסאלה דוסה זו בעצם מנה של דוסה (קרפ דק ופריך מאורז וקטניות – מתכון כאן) ממולאת באָלוּ מסאלה (Aloo Masala), פירה תפוחי אדומה מתובל וחריף.
כצפוי ממאכל נפוץ וטעים יש לו כמובן מלא גרסאות, גם למסאלה עצמה וגם לצורות ההגשה השונות. אחת המפורסמות נקראת מיסור מסאלה דוסה (Mysore Masala Dosa) בה מורחים על הדוסה צ’אטני צ’ילי אדום חריף, ממלאים באָלוּ מסאלה ומגישים.
