הרבה זמן לא כתבתי פה. השנה האחרונה לא פשוטה ואין בה הרבה אוויר לנשימה. בין סגר לבידוד ועבודה וילדים כמעט ולא נשאר לי פנאי לתחביבים ולבלוג. כולי תקווה שהתקופה המשוגעת הזאת תעבור במהרה ונחזור לשגרה כלשהי, וליותר מתכונים בבלוג 🙂

צ’ילי פאניר זו מנת פיוז’ן של המטבח ההודי והסיני. בהרבה מסעדות הודיות אפשר למצוא מנות פיוז’ן כאלו, עם השפעות מהמטבח הסיני ומשאר המטבחים במזרח. זו מנת צד או מתאבן נהדר, חריף אש, מתוק-מלוח ועושה חשק לעוד.

המתכון כאן הוא מינימליסטי למדי, היו חסרים לי קצת מצרכים אז אלתרתי ממה שהיה בבית. פירוט מקיף יותר על השינויים והגיוונים בגוף המתכון.

להמשיך לקרוא צ’ילי פאניר ←

ראג’מה, או “שעועית אדומה” אם תרצו, היא קטניה מוכרת ונפוצה במטבח הישראלי. היא משביעה ועשירה בטעמים, אך דורשת זמן בישול ארוך. ההודים נוהגים לשים ראג’מה במאכל שנקרא ראג’מה מסאלה, מסאלה שבה הראג’מה היא הכוכב המרכזי ויכולה להיות מוגשת כמנה עיקרית בפני עצמה.

אמנם כבר יש בקינמונה מתכון אחד לראג’מה מסאלה (קארי שעועית אדומה), אבל חשבתי שכדאי להעלות לכאן גם גרסה פשוטה ונגישה יותר של התבשיל הנהדר הזה. הגרסה הזאת לא דורשת תבלינים מיוחדים מדי, היא קלה להכנה וטעימה מאוד.

להמשיך לקרוא ראג’מה מסאלה – קארי שעועית אדומה פשוט ←

בישול הודי בארץ הוא מאתגר. חסרים פה הרבה מאוד חומרי גלם, ומה שאפשר למצוא בחנויות ההודיות המעטות הוא די מוגבל. כחובבת בישול הודי האתגר הזה היה עבורי בהתחלה סוג של מחסום, זכרתי טעמים וריחות ומרקמים של מאכלים הודיים שרציתי לשחזר, אבל כשחיפשתי מתכונים שלהם המון רכיבים היו זרים לי ולא מצאתי אותם בארץ.

קצת לפני שפתחתי את הבלוג נפרץ אצלי המחסום הזה עם ההבנה הפשוטה שאפשר להכין כמעט הכל לבד. בין אם זה “אבקת כמון קלוי”, או גבינת פאניר, או אפילו לחמי פאפאדאם ביתיים. זה דורש קצת יותר נחישות והשקעה אבל בעצם מאפשר להגיע לטעמים האותנטיים. כמובן שעדיין חסרים לא מעט חומרי גלם שפשוט אין, תבלינים, ירקות וקטניות שעוד לא מצאו את דרכם לארץ, אבל מבחינתי זה רק גורם לי לחשוב ולחפש תחליפים הולמים עם מה שיש פה.

את אותו עקרון של home-made אני אוהבת להשליך גם על מטבחים אחרים. אמנם המטבח התאילנדי הרבה יותר פופולרי בארץ ואם הולכים למכולות תאילנדיות אפשר למצוא כמעט הכל, אבל עדיין הרכיבים האותנטיים לא מאוד נגישים כאן ולא פעם צריך לאלתר עם תחליפים.

להמשיך לקרוא משחת קארי ירוק תאילנדי ←

הודו היא ארץ של קטניות. יש אינספור סוגים וזנים וצורות בישול לקטניות, ומשתמשים בהם בכל המנות החל ממתאבנים וכלה בקינוחים. הקטניות משמשות מקור זול לחלבון, הן עמידות לאורך זמן ובריאות.

צ’אנה דאל הוא אחד מסוגי הקטניות הפופולריים ביותר והוא בעצם מוכר ופופולרי גם אצלנו בארץ – הלא הוא גרגר החומוס. אצלנו מוכרים אותו רק בצורתו השלמה עם הקליפה, אך בהודו הוא נפוץ בחנויות בגרסה הרבה יותר נוחה לבישול, ללא הקליפה וחצוי לשתיים. אגב, גם הרבה יותר פשוט להכין ממנו ממרח חומוס בצורה הזו.

המתכון כאן הוא אחד הפשוטים והטעימים ביותר שיש לי לדאל. התוצאה עשירה, טעימה ומתובלת בדיוק במידה. אני מאוד ממליצה לדבוק בכמויות שמפורטות במתכון ולא לוותר על כפית החמאה בסוף. את הדאל אוכלים חם כחלק מארוחת טאלי הודית, לצד אורז לבן ו/או יוגורט, או פשוט עם כפית כמו שהוא.

מחפשים מתכוני דאל (=תבשיל קטניות) נוספים? הצטברו בבלוג כבר לא מעט כאלה, מוזמנים לקפוץ לכאן לרשימה המלאה.

להמשיך לקרוא דאל חומוס פשוט – צ’אנה דאל ←

אם הייתם סבתא הודית אז כנראה היה לכם לפחות מתכון אחד של דאל ברפרטואר. “דאל” בהינדית זה פשוט קטניה, או ליתר דיוק קטניה מיובשת וחצויה. הודים אוהבים לאכול קטניות – זה מזון עשיר בחלבון אך זול, עמיד וצמחוני. אי לכך ההודים הם אלופי העולם בקטניות ואוכלים מגוון אינסופי של קטניות שחלק ניכר מהן זרות לנו לחלוטין ואין להן אפילו שם בעברית.

כשאומרים “דאל” בהקשר של אוכל הודי הכוונה היא בדרך כלל לתבשיל חריף ומתובל קלות שמבוסס על קטניות. המרקם מעט יותר סמיך ממרק אבל עדיין די נוזלי. את הדאל מגישים כאחת המנות בארוחה הודית (טאלי), או פשוט כתבשיל טעים לצד אורז לבן. מומלץ להגיש עם יוגורט וחצי לימון.

העליתי לקינמונה כבר מספר גרסאות לדאל, למשל דאל משעועית מש ירוקה, דאל צהוב, הדאל של רוזי ועוד. הפעם הבאתי כאן גרסה מאוד וורסיטילית של תבשיל הקסם, שיוצאת מעולה גם עם מעט מאוד מצרכים מיוחדים. התוצאה טעימה ודומה מאוד למקור ההודי.

להמשיך לקרוא דאל הודי קלאסי – תבשיל עדשים ←

במטבח ההודי יש כל כך הרבה סוגי קטניות ודגנים כך שקמח חיטה מקבל מקום משני למדי, בטח שלא כמו במערב שם לחיטה יש מקום מרכזי בתפריט.

הפעם הבאתי כאן שתי גרסאות למאכל הודי משובח שנפוץ בעיקר כארוחת בוקר מהירה, בריאה ומשביעה. האדאי (Adai) הוא בן דוד של מאכל הדוסה המפורסם אבל תהליך ההכנה מעט שונה והתוצאה יותר עבה ומתובלת. אפשר להכין את הבלילה מראש (היא נשמרת מצויין כמה ימים במקרר) ופשוט להכין תוך כמה דקות כשמתחשק.

הגרסה הראשונה היא הגרסה ה”קלאסית” עם כמה סוגי קטניות שפחות נפוצות בארץ והגרסה השנייה היא גרסה פשוטה יותר עם מצרכים שאפשר להשיג בארץ בכל סופר.

להמשיך לקרוא אדאי – פנקייק אורז וקטניות בשתי גרסאות ←

צ’אטני קוקוס הוא אחת התוספות הנפוצות והאהובות ביותר בהודו. מכינים אותו מקוקוס טרי, הוא טעים ומרענן ויש לו אינספור גרסאות. בדרום הודו צ’אטני קוקוס הוא חובה בכל ארוחה ובן הלוויה הבסיסי ביותר לדוסה ואידלי על סוגיהם השונים.

צ’אטני קוקוס יכול בקלות גם להתחזות לממרח ולהיאכל על לחם טעים. יש לו טעם עשיר ומעניין והוא בהחלט יהפוך ארוחת לחם וממרחים מהמקרר של “אין לי כוח לבשל” לארוחה מפנקת.

להמשיך לקרוא צ’אטני קוקוס ←

ההודים אלופי העולם בתבשילי ירקות שונים ומשונים, עם או בלי קטניות. אחד מהתבשילים הנפוצים והבסיסיים ביותר במטבח הדרום הודי נקרא סאמבאר (sambar). הסאמבאר הוא מעין מרק סמיך מבוסס על קטניות וירקות שמגישים יחד עם דוסה או אידלי.

הגרסה שאני מביאה כאן היא גרסה מהירה במיוחד שלא כוללת בישול של הקטניות (במקום זה נשתמש בקמח חומוס). כמו כן לסאמבאר המסורתי בדרך כלל מוסיפים תמרהינדי מה שגורם לתבשיל להיות חמצמץ, אבל אני באופן אישי לא הצלחתי להתחבר לחמיצות בסאמבאר ולכן אני משמיטה את התמרהינדי.

מגישים את הסאמבאר עם דוסה או אידלי (מוזמנים לקפוץ למתכון הבסיסי כאן או לגוון עם מתכון לדוסה עדשים כתומות) אבל הוא מצויין גם בפני עצמו או בתוספת אורז לבן.

להמשיך לקרוא תבשיל סאמבאר מהיר ←

אחד מתבשילי הקארי האהובים ביותר הוא הצ’יקן קורמה. תבשיל קרמי, עשיר ומתובל אך לא חריף מדי. קארי מצויין ל”מתחילים” בענייני אוכל הודי ומתובל.

כמו כל מנת דגל הודית גם לצ’יקן קורמה יש המון גרסאות עם יחסים שונים של קשיו – חמאה – יוגורט/שמנת. בגרסה הזאת ויתרתי לחלוטין על מוצרי החלב וכל הקרמיות מגיעה מהקשיו. תהליך ההכנה פשוט והמנה שמתקבלת טעימה בטירוף.

להמשיך לקרוא צ’יקן קורמה ←

קארי מבחינתי זה שם קוד לתבשיל מבעבע מעלה ניחוחות משגעים, חריף במידה מספקת ועם קשת טעמים בלתי ניתנת לפענוח. כשאני אוכלת קארי במסעדה אני משחקת עם עצמי משחק ניחושים שההפסד בו ידוע מראש לגבי התבלינים שמשתתפים בחגיגה. לאורך השנים הסתבר לי שלא רק שזה עניין קשה במיוחד גם לפעמים מעורבים תבלינים שמעולם לא נתקלתי בהם (ואין להם אפילו שם בעברית!).

מאחר והקארי הוא בתכל’ס רוטב, אפשר ורצוי להוסיף לו רכיב מרכזי – עוף, בקר, דגים, פירות ים, גבינת פאניר, טופו, גבינה טבעית כלשהי, ביצים קשות, קוביות תפוחי אדמה וכו’. כמובן שכל קארי מתאים יותר מבחינת הטעמים שבו לרכיבים מסוימים ופחות לאחרים.

את הקארי הזה פגשתי בכלל בגרסת ה”שקשוקה” שלו – בהודו קוראים לזה Egg drop Curry, כדי להבדיל מEgg Curry שבו מוסיפים ביצים קשות בתור רכיב עיקרי. התפתתי לנסות את הגרסה ההודית לשקשוקה וככה גיליתי את הקארי המשוגע הזה. קארי צ’אטינד (על שם מחוז במדינת טמיל נאדו שבדרום הודו) הוא קארי חריף ואדמדם עם מסאלה שמבוססת על קוקוס וצ’ילי אדום מיובש אליה מוסיפים את החברים הרגילים בצל ועגבניה יחד עם עוד מגוון תבלינים. יש פה כמו רכיבים מפתיעים, והתוצאה הסופית טעימה בטירוף ומעלה ניחוחות משכרים.

בתמונה למעלה אפשר לראות את רכיבי המסאלה רגע לפני שהם מתחממים להם במחבת ונטחנים. שמתי פה כמות קמצנית יחסית של צ’ילי אדום (בייחוד ביחס למקור) כי אכלתי את הקארי כמו שהוא ללא אורז או פחממה אחרת למתן את החריפות. אם יש לכם חיבה לחריף אפשר בהחלט לעלות פה ל4-5 צ’ילי אדום מיובש ולקבל גרסה דומה יותר למקור (החריף אש).

להמשיך לקרוא קארי צ’אטינד דרום הודי ←