אחד מתבשילי הקארי האהובים ביותר הוא הצ’יקן קורמה. תבשיל קרמי, עשיר ומתובל אך לא חריף מדי. קארי מצויין ל”מתחילים” בענייני אוכל הודי ומתובל.
כמו כל מנת דגל הודית גם לצ’יקן קורמה יש המון גרסאות עם יחסים שונים של קשיו – חמאה – יוגורט/שמנת. בגרסה הזאת ויתרתי לחלוטין על מוצרי החלב וכל הקרמיות מגיעה מהקשיו. תהליך ההכנה פשוט והמנה שמתקבלת טעימה בטירוף.
קארי מבחינתי זה שם קוד לתבשיל מבעבע מעלה ניחוחות משגעים, חריף במידה מספקת ועם קשת טעמים בלתי ניתנת לפענוח. כשאני אוכלת קארי במסעדה אני משחקת עם עצמי משחק ניחושים שההפסד בו ידוע מראש לגבי התבלינים שמשתתפים בחגיגה. לאורך השנים הסתבר לי שלא רק שזה עניין קשה במיוחד גם לפעמים מעורבים תבלינים שמעולם לא נתקלתי בהם (ואין להם אפילו שם בעברית!).
מאחר והקארי הוא בתכל’ס רוטב, אפשר ורצוי להוסיף לו רכיב מרכזי – עוף, בקר, דגים, פירות ים, גבינת פאניר, טופו, גבינה טבעית כלשהי, ביצים קשות, קוביות תפוחי אדמה וכו’. כמובן שכל קארי מתאים יותר מבחינת הטעמים שבו לרכיבים מסוימים ופחות לאחרים.
את הקארי הזה פגשתי בכלל בגרסת ה”שקשוקה” שלו – בהודו קוראים לזה Egg drop Curry, כדי להבדיל מEgg Curry שבו מוסיפים ביצים קשות בתור רכיב עיקרי. התפתתי לנסות את הגרסה ההודית לשקשוקה וככה גיליתי את הקארי המשוגע הזה. קארי צ’אטינד (על שם מחוז במדינת טמיל נאדו שבדרום הודו) הוא קארי חריף ואדמדם עם מסאלה שמבוססת על קוקוס וצ’ילי אדום מיובש אליה מוסיפים את החברים הרגילים בצל ועגבניה יחד עם עוד מגוון תבלינים. יש פה כמו רכיבים מפתיעים, והתוצאה הסופית טעימה בטירוף ומעלה ניחוחות משכרים.
בתמונה למעלה אפשר לראות את רכיבי המסאלה רגע לפני שהם מתחממים להם במחבת ונטחנים. שמתי פה כמות קמצנית יחסית של צ’ילי אדום (בייחוד ביחס למקור) כי אכלתי את הקארי כמו שהוא ללא אורז או פחממה אחרת למתן את החריפות. אם יש לכם חיבה לחריף אפשר בהחלט לעלות פה ל4-5 צ’ילי אדום מיובש ולקבל גרסה דומה יותר למקור (החריף אש).
והפעם משהו שונה בתכלית – פוסט אורח חגיגי מבית היוצר של אחי אמתי, שלאחרונה סיים קורס ברמנים ובימים אלו עסוק ברקיחת קוקטיילים מגוונים וטעימים במיוחד פרי המצאתו.
המתכון הבא הוא לקוקטייל תה ודבש המבוסס על ליקר דבש ועשבים בשם דרמבוי (Drambuie). את הקוקטייל מכינים בשייקר ולכן נוצר מעט קצף שלאט לאט נעלם והצבע של הקוקטייל מתכהה. ישנם שייקרים מקצועיים אבל אפשר להשתמש בכל בקבוק או כוס עם פתח גדול ומכסה אטום. הקוקטייל מכיל כמות אלכוהול שווה ל3/4 שוט (מקביל לOunce 1.5).
לפעמים מתחשק לי מנה עיקרית על טהרת הירקות בלבד, בלי בשר או גבינה שתיקח את כל תשומת הלב. מנת הקארי הזו נפוצה ואהובה מאוד במטבח הצפון הודי. בגדול מדובר בירקות מבושלים במסאלה מתובלת ועשירה בחמאה ושמנת. היא מעולה בתור מנה עיקרית צמחונית או כתוספת מיוחדת וריחנית. המתכון מבוסס על מתכון מהספר המצויין של ריק שטיין.
הרבה סוגי ירקות יתאימו כאן ולא צריך להיצמד למתכון, מה שיש בבית הולך.
קארי פאניר ואפונה, הנקרא גם מאטאר פאניר (מאטאר = אפונה) הוא תבשיל צפון הודי יומיומי, פשוט וטעים. כמו במרבית תבשילי הקארי הבסיס הוא רוטב עגבניות מתובל אליו מוסיפים פאניר ואפונה. אפשר כמובן להחליף את הפאניר בעוף או בטופו (ראו הערות בסוף).
אגב רוטב העגבניות המתובל – בטח כבר שמתם לב שמדובר בבסיס שחוזר על עצמו ברוב תבשילי הקארי. אם תחפשו מתכונים הודים ברחבי האינטרנט תמצאו שכמעט לכל תבשיל יש גרסה רגילה וגרסת ה”restaurant style”. יש הטוענים שהגרסה הזאת היא בדרך כלל פשוט עשירה וקרמית יותר, בעוד שלפי שמועה אחרת במסעדות ההודיות מכינים מראש כמות ענקית של רוטב עגבניות מתובל ועליו מתבססים כמעט כל תבשילי הקארי השונים שמוגשים במסעדה, רק מחממים מנה קטנה, מוסיפים את התיבול המיוחד לכל מנה ואת הירקות, פאניר או עוף ומגישים. ולכן מתכונים שהם בסגנון מסעדה הם בעצם כאלה שמבוססים על רוטב עגבניות שמכינים בנפרד.
כשאומרים בישול הודי שתי המילים הראשונות שעולות לי לראש הן תבלינים וקטניות. קטניות, או בשמם ההודי דאל (Dal) הם ללא כל ספק הבסיס לכל ארוחה הודית. המילה דאל מציינת מיני עדשים, אפונים ושעועית, או תבשילים ומרקים המבוססים עליהם. מרבית הלחמים בהודו מבוססים גם הם על קמח קטניות ולא על קמח חיטה. העוני בהודו שכיח למדי וארוחות הכוללות בשר או דג נחשבות ליקרות יותר ולכן הקטניות הן בעצם מקור החלבון הזמין והזול ביותר שנגיש לכולם.
דאל מאקני היא המלכה הבלתי מעורערת של תבשילי הדאל. היא מגיעה מהמטבח הפונג’אבי ומכינים אותה עם המון חמאה (=מאקני) ולכן היא עשירה וטעימה במיוחד. הקטניות שמשתתפות פה בחגיגה הן אוראד דאל שלם (סוג של מש, רק שחור וקטן יותר), שעועית אדומה ולפעמים גם גרגרי חומוס חצויים. מאוד קשה להשיג בארץ אוראד דאל שלם ולכן אני מכינה את זה עם עדשים שחורות. כמו כן מאחר ואני לא מסוגלת באמת להוסיף כמות ענקית של חמאה לתבשיל קטניות בלב שלם הגעתי למסקנה שלשים כמות קטנה של חמאה זה בתכל’ס קצת מיותר כאן ואני מפצה על זה בשמנת שמוסיפים בסוף. זה כמובן שונה מהמקור העשיר בטירוף אבל בהחלט יותר יומיומי.
את הדאל מאקני מגישים כתוספת או כמנה עיקרית לצד אורז או לחם הודי.
כוסברה. או ששונאים או שאוהבים. אני מהאוהבים במיוחד ומוסיפה צרור עלים רענן לכל מאכל שאיכשהו קשור ומתאים. לצערי הרב במטבח הישראלי כוסברה זוכה לקיפוח מסוים ומעטים מבשלים איתה. טרנד הבישול התאילנדי עוד איכשהו הציל קצת את המצב אבל ללא כל ספק מדובר בתבלין שלא מוערך כראוי.
במטבח ההודי עלי כוסברה וזרעי כוסברה הם מצרכים בסיסיים למדי שנמצאים בהמון מאכלים ותערובות תבלין. הקארי הבא הוא קארי שנקרא בהינדי Hariyali Aloo, שזה בעצם אומר תפוח אדמה ירוק. הקארי מבוסס על המון כוסברה ונענע שנטחנים עם הרבה תבלינים ומבושלים עם קוביות תפוחי אדמה. את תפוחי האדמה במתכון הזה אפשר להחליף בקוביות פאניר או חתיכות עוף (ואכן אפשר למצוא מתכונים דומים בשם Hariyali Chicken ו- Hariyali Paneer ברחבי האינטרנט).
התוצאה הסופית חמצמצה ומיוחדת. מגישים את זה עם אורז או לחם הודי כלשהו וזו תוספת נהדרת למנת טאלי.
אחד המאכלים שהכי משכו אותי אל האוכל הודי היה הקארי. קארי קרמי כזה, עשיר, מתקתק ומתובל יחד עם פאניר או עוף זה אחד המאכלים האהובים עליי ביותר. לא משנה כמה ניסיתי וחקרתי במשך כמה שנים לא הצלחתי לשחזר או אפילו להגיע קרוב למנות הקארי שמוגשות במסעדות הודיות. משהו במרקם ואיזון התבלינים פשוט לא עבד.
לאחרונה נפל לי איזה אסימון או שניים והצלחתי לשחזר את המנה הקסומה הזאת. מסתבר שכמות הקשיו משחקת פה תפקיד משמעותי, איכות הבלנדר היא קריטית וכן השימוש ברסק עגבניות עדיף באופן מפתיע על עגבניות טריות.
הקארי במתכון הזה נקרא “פאניר מאקני” (Paneer Makhani) או “פאניר באטר מסאלה” (Paneer butter masala”) ובעצם מדובר ברוטב קרמי, חמאתי, מתובל ומתקתק שאליו מתווספים קוביות פאניר או חתיכות עוף (או אפילו טופו – פרטים בהמשך). מגישים את זה עם אורז לבן או לחם הודי כמו נאן או רוטי. בגרסה המקורית יש כמות הרבה יותר גדולה של חמאה אבל אחרי ניסוי וטעיה הגעתי למסקנה שזה די מיותר ועדיף להוסיף יותר קשיו או שקדים.
שעועית בכלל ושעועית אדומה בפרט היא הקטניה האהובה עליי. יש לה טעם עמוק ועשיר שרק משתבח ככל שמבשלים אותה יותר. היא משתלבת נהדר עם בשר אבל גם יכולה להיות במרכז הבמה בלי שום בעיות. התבשיל הזה נקרא ראג’מה מסאלה (Rajma Masala), או פשוט קארי שעועית אדומה. “ראג’מה” זה שעועית אדומה בהינדי בעוד “מסאלה” זה שם כללי לתערובת או תבלינים יבשה או רטובה. במקרה זה מדובר במסאלה רטובה שמבוססת על בצל, שום, ג’ינג’ר ועגבניות עם מלא תבלינים, שאליה מוסיפים את השעועית האדומה המבושלת.
אפשר להגיש את הקארי פשוט עם אורז וזהו, או כתוספת מעניינת לארוחה. כמובן שישנן המון גרסאות לראג’מה מסאלה, בגרסה כאן הטעמים הדומיננטים הם ג’ינג’ר, קינמון וחריפות הצ’ילי.
פוסט ראשון וחגיגי בקטגוריית מתכוני סבתות מוקדש אחר כבוד לעוגת התבלינים האגדית של ססלי, חברה של סבתא שלי. את העוגה הזאת פגשתי לראשונה כשהוריי באו לבקר אותי בדירת שותפים בירושלים ואמא שלי הכינה אותה. מיד העוגה הפכה להצלחה מסחררת, השותף שלי התמכר אליה ועוד רבים וטובים ביקשו מתכון. מאז אפיתי אותה עשרות פעמים. משהו בשילוב של התבלינים, הציפוי האגוזי-חמאתי, ההכנה המהירה והמרכיבים הפשוטים הופכים את המתכון הזה למתכון העוגה האהוב עליי.
