בישול הודי בארץ הוא מאתגר. חסרים פה הרבה מאוד חומרי גלם, ומה שאפשר למצוא בחנויות ההודיות המעטות הוא די מוגבל. כחובבת בישול הודי האתגר הזה היה עבורי בהתחלה סוג של מחסום, זכרתי טעמים וריחות ומרקמים של מאכלים הודיים שרציתי לשחזר, אבל כשחיפשתי מתכונים שלהם המון רכיבים היו זרים לי ולא מצאתי אותם בארץ.
קצת לפני שפתחתי את הבלוג נפרץ אצלי המחסום הזה עם ההבנה הפשוטה שאפשר להכין כמעט הכל לבד. בין אם זה “אבקת כמון קלוי”, או גבינת פאניר, או אפילו לחמי פאפאדאם ביתיים. זה דורש קצת יותר נחישות והשקעה אבל בעצם מאפשר להגיע לטעמים האותנטיים. כמובן שעדיין חסרים לא מעט חומרי גלם שפשוט אין, תבלינים, ירקות וקטניות שעוד לא מצאו את דרכם לארץ, אבל מבחינתי זה רק גורם לי לחשוב ולחפש תחליפים הולמים עם מה שיש פה.
את אותו עקרון של home-made אני אוהבת להשליך גם על מטבחים אחרים. אמנם המטבח התאילנדי הרבה יותר פופולרי בארץ ואם הולכים למכולות תאילנדיות אפשר למצוא כמעט הכל, אבל עדיין הרכיבים האותנטיים לא מאוד נגישים כאן ולא פעם צריך לאלתר עם תחליפים.